חבותו של מעביד לנזקי עובדיו 

עובד אשר נפגע במהלך ותוך כדי עבודתו, בין היתר, בשל סיכון אשר היה מצוי במקום העבודה או כזה שנבע מתהליכי העבודה אליהם הוא היה חשוף ונגרם לו נזק בשל כך. עומדת לו הזכות להגשת תביעת פיצויים כנגד מעבידו.    

אולם, אין מדובר בזכות מוחלטת המחייבת את המעביד בתשלום פיצויים אוטומטית. ככלל, נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על העובד הניזוק, למעט סייגים כאלה ואחרים, הן בשאלת חבותו של המעביד כלפיו, בנסיבות אותו מקרה, והן בשאלת הנזק שנגרם לו.
 
מערכת היחסים שבין מעביד לעובדיו מטילה עליו מספר חובות, ביניהם החובה להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה או סיכונים הנובעים מתהליכי העבודה אליהם עשויים העובדים להיות חשופים.

הפרת החובה הזו עלולה להעמיד את המעביד באחריות כלפי עובד שניזוק ובכך לחייב אותו לפצות את העובד על מלוא נזקיו.

המקור לחיוב המעביד יכול שיהא על פי עוולת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח משולב], או בגין הפרת חובה חקוקה המטילה עליו חובות מפורשות של התנהגות. 

העיקרון הבסיסי הוא כי על המעביד חלה חובת זהירות כלפי עובדיו המחייבת אותו לפעול למניעת סיכונים במקום העבודה או סיכונים בתהליכי העבודה.  אולם לא בכל מקרה ומקרה יימצא המעביד חב בדין באופן מוחלט, שהרי אין לדרוש ממנו כי יפעל למניעת כל סיכון אפשרי, או כזה שאינו מציאותי.     

על פי הפסיקה הנוהגת נבחנת החובה המוטלת על המעביד על פי אמת המידה של "מעביד סביר" בנסיבות העניין. כלומר החובה לנקוט באותם אמצעי זהירות סבירים אשר ימנעו מאת העובדים סיכונים כאלה שניתן היה לצפותם באותו מקרה. אך אם יימצא כי המעביד פעל כך שאז ניתן להניח שהוא לא יחוב בדין.         

לשאלה מה מידת אותם אמצעי זהירות שעל המעביד לנקוט נקבע, כי אלה ייבחנו כפונקציה של אופי הסיכון, מידתו והסיכוי לגרימת נזק לשלום העובדים באותו מקרה. ככל שהעבודה מורכבת ומסוכנת יותר, כך יידרשו מאת המעביד אמצעי זהירות מוגברים יותר . 

המעביד חייב לנקוט צעדים סבירים כדי למנוע מהעובדים סכנות מיותרות ולהזהירם מפני סכנות קיימות, ובמיוחד לנקוט צעדים סבירים כדי להרחיק אותן הסכנות שניתן לצפותן מראש בשל אופי העבודה והמקום בו מתבצעת העבודה.   

חובת הזהירות של המעביד אינה מסתכמת רק בכך , אלא אף מחייבת את המעביד להדרכת עובדיו והנהגת שיטת עבודה בטוחה- במידה ויימצא כי המעביד לא דאג להזהיר את עובדיו ולהדריכם בהתאם, כאשר הדבר היה דרוש, בנסיבות העניין, הוא עשוי לחוב בדין.

אין המעביד יוצא חובתו בנקיטת מעשים אלה לבדם, אלא עליו אף לדאוג לפקח על ביצוע שיטת העבודה שהנחיל לעובדיו בפועל. כך למשל, לא מספיק כי מעביד יחלק לעובדיו, העובדים בחשיפה לרעש מזיק מגיני אוזניים ועליו לדאוג לכך שעובדיו ירכיבו אותם בעת העבודה. בוודאי שדברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר הוראות החוק, במידה וקיימים כאלה, בנסיבות אותו מקרה, מחייבות אותו בנקיטת פעולות כאלה ואחרות.   

תביעות עובדים כנגד מעבידים הינן תביעות מורכבות המבוססות גם על טיעונים מתחום המשפט וגם על טיעונים בקשר לעובדות המקימות את עילתן. נטל ההוכחה בתביעות אלה מוטל תחילה על העובד הניזוק, למעט סייגים כאלה ואחרים, בנוגע לחבות צהמעביד ובנוגע לנזקיו של העובד ומומלץ להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום טרם הגשתן.